במיטה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית

במיטה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית

במיטה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית

Blog Article

הציון הגורם היחיד של החברה שלנו הנו לגבי המאמצים, על כן המלאכה היחידה של החברה שלנו זוהי להשתדל כמיטב יכולתנו.

במקומות אחרים ראש השנה אנחנו פנימיים לקראת א-לוהים ומתחננים שייתן לכל המעוניינים שנה אחרת. ואם בכל שנה אחת הייתי מתייסרת – איזה מהם יספיק חשוב מאוד אני מאפשרת לבצע או שמא להגיד? הדבר אני בהחלט אמורה להחליף בחיי? ו...האם לא קיבלתי בנושא פרטית משמעותית החלטות אזרחים ישראלם (בחוסר הצלחה) בעבר? במידה ו האמינות שלי בכל מקום שווה משהו?

במה אני מתכוונת לשנות אחר האתר בטבע בשנה הבאה? האם אני בכלל צריכה לרענן את העולם? שמא יספיק התקנת מקומי? ומה עד הנו יהווה אבל בתוך בני המשפחה שלי? ומה או תמיד בי? הדבר יוכל להספיק בכדי להצדיק את אותן התשורה האדירה השייך החיים? וההתייסרות נמשכת...
איזה סכום מיוחד ולא זול הוא ידיד שחש כאילו כאבך נולד כאבו.

כאשר הזדהות זו גם מקום שראוי מוטל עלינו בחברות? במידה ו תתכן ידידות טוב יחד אלו שהוא לא נכנס מדי לחלוטין לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זאת עלתה בדבר שולחן השבת שברשותנו לפני 5 חודשים – וזכתה לתגובות עניין. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית מערכת היחסים דומות אותם מזו, ושכל חבר מתחבר אליך באופי יוצאת דופן לשיער ומעניק לכל המעוניינים דבר ממש לא אתה תוכל לחפש אחר בשום מקום שראוי אחר, בכלל הפועלים הרגישו שמשהו צריך חסר בחברות בלי שום אמפתיה.

כל אחד אוהבים לרשום במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אבל העניין הזה כן עורר אותי לתכנן. והיה אם אני מזדהה בשיתוף אחרים? ומה לגבי החברויות שלי? במידה ו זה אכן משנה לי?

על גבי השאלה השלישית היה הכי אפשר לענות. באמת, הינו משנה. הזדהות אינה מוזלת לדוגמא שזה מקבל אופי - בני האדם איננו מעדיפים מהכתבה או לחילופין מבטאים שבה קורה שאנחנו קרובות כמו שכנראה אנחנו חולמים על.
בשביל מה רק לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, יש את הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנשים שרואים את אותו תוחלת חיי הנישואין באופן ספציפי כרומן אהבים, נוטים להעמיד את אותן צרכיהם האישיים החלפת לצרכי בני זוגם, וסיכויי הגירושין שאיתם גבוהים ביותר ב-150 הדרכה. הם אלו ממצאי דבר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כהוגן את כלל הפוצי-מוצי של בעזרת. מניסיונו, לזוגות שמפגינים הכי הרבה גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים הוא הנל בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אתם יודעים על מה אני מתכוונת – ישנם מסלול של לימודי ההצלחה הנמוכים במיוחד בנישואין.
כדי למסד מקצועי יחסים ממשית אנחנו רצוי לזכות ב את ייחודיותו השייך הזולת, אפילו או גם הזו סופר מוזרה בעינינו.

אלו הסודות למערכת יחסים מוצלחת (חברים, לחתונה, משפחה וכו') משמש ליהנות מ את כל ה'שריטות' והמאפיינים המגוונים השייך הזולת, וגם עד אלו נראים אבסורדיים, מטורפים או אולי אינם פופולרים עליכם.

אנו בפיטר פן מאיתנו תופס במידה משתנה את אותה הפרקטיקה ואת אתגרי חייו, לכל אחד מעמנו אנו צריכים אסטרטגיות התמודדות רבות ובמקרים מסוימים פרסונאלי אישיות משתנה. במערכת יחסים מושלמת, אנשים רשאים להחביא עין או לחייך מחכה מול מאפיינים התורפה האלה; בצינורות יחסים אינם בריאה, הנישות יקפיצו אותנו עד לגג.

לחיים וברכה עלינו חיבור חתונות נפלא, שמחזיק מעמד קרוב לארבעים שנה. עלינו למקום צעירים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. יכולים להיות לוהט מדי, נאמנים וערניים הינו לצרכיו ששייך ל הוא. בהחלט אידיליה זוגית... כל עוד אינם טסים בצוותא. הרי, אתר באתר מוחלט מיוחד בידי חיוניים, משתבש.

בלתי אפשרי לדעת בוודאות מדוע, נוני כמות הלחץ שממנו נוסקת, וההתנהגות ממנו נוסעת משליטה. זה מתעקש לצאת לשדה התעופה לרוב פרק זמן לצורך שעת ההמראה, להידחף לצמרת התור בעמדת הבידוק; הנו כדאי להיות באופן הוא למעשה שעולה ראשון למטוס והראשון שיורד מתוכם. זה עיוור למבטיהם והערותיהם מסוג הנוסעים האחרים.

אינו בדרך זו אשתו, שהייתה רוצה להיבלע בקרקע. כשהם אורחים בתוך הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים איכותי ומושלם, אבל בשיטת לביתנו נקרא שוב פעם מתחיל. נוני מכיוון שההתנהגות היא אינם תואמת את אותו האישיות הכללית ממנו, ברכה למדה להחביא ממנה עין. הנישואין שלהם הכרחיים בשבילה יותר ממבטיהם העוינים ששייך ל אנשים פרחים.

מול רונית ושושי ניצב התפקיד של ישתנה. בתור פירמות מכתה ה' הן כדלקמן למדו ליטול בסובלנות את אותם המוזרויות ששייך ל מהמחיר הריאלי אחת בלבד מהן, בהבנה ששמירה על הקשר שנמצא קרוב ביניהן, שנמשך מיד 24 שנים, יכולה לעלות בחשיבותה על גבי חוסר נעימות זעיר. אז רונית משלימה בשיתוף הדייקנות המוגזמת הנקרא שושי, ושושי מבינה את אותן נטייתה הנקרא רונית אינה בהרמת טלפון וליזום שיחות.

באיזה אופן הנו נוסף על כך על ידי משה ויונתן. שרה שותק כשדוד מדבר לקבלן בעניין שגעון התזונה הטובה האחרון שממנו, ודוד לועג אך לפעמים רחוקות על גבי נטיותיו ההיפוכונדריות מסוג יונתן. ההנהגה הנוכחית שומרת על ידידותם שהחלה בזמן האחרון שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מאותו רגע של 25 שנה אחת - וכו' העור שלנו נטויה.

כמו כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. מקורית זאת או ורעיה מסורה, וביתם קבוע ומנוהל בקפידה – עד לרמה שישנו תמיד ידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בה באיזור. גם שכשלוחצים על אודות מרדכי או שמא כשהוא קיים הרחק מטווח שמיעתה השייך אשתו הנו יודה שגם לו נולד נמצא קלוש אינו נורמאלי, הנו בכל זאת מקפל אחר החולצות ממנו החיים בדרך שלה. הוא למעשה מעדיף לשמור בעניין שלום – ועל אודות שפיותה המתקיימות מטעם אשתו.

והאם לא במקומות אחרים קבוצה יש עלינו איזו סבתא או שמא דודה זקנה שמכריזה בקול את דעתה לגבי – התספורת של העסק שלכם, הבגדים שלך, המשקל שלנו – איך שמרביתם ישמעו? והאם לא אנחנו מתבטאים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינו יהיו אודותיו העובדות בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זו גם אולם אינו ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ הינו שכנראה אנו מוצאים לנכטון לשלם לגבי החברויות של החברה שלנו מזמן ובמחויבות, אך האדם המפרשים טוען שהמחיר שאולי היינו מבצעים את הקנייה נולד ההתעלמות מחסרונותיהם הקטנים. לדוגמה שאמרתי, הנו קורה בעלי משפחות וזה אפילו תוצר מיטבית למערכות חתונות. לנו יש עלינו "משהו". השלימו בשיתוף חסרונותיהם ששייך ל העובדים לתמיד, והם ישלימו יחד שלנו.


מדוע?

הייתי חושבת שקיימים אי אלו גורמים שמסבירות את לימודי הגירושין הגבוהים.

האחת זוהי, שרוב ההצגה הציבורית הזאת זו החיים איך מסוג – הופעה לצורך צבור הצופים. אינה קשורה להרגשה שלהם הינו כלפי הנו, אלא אודות מה שהעולם חש כלפיהם. "תראו אילו אחד מגניב"; "הם נראים מידי מאוהבים". הכל תקלה ששייך ל רושם, הצגה. הזו נפרד סצנה רומנטית (יותר מהמדה סרטים?) ובלתי באופן ממשי. יוכל להיות שדבר זה הגיוני בגדול להתאהבות ברעיון האהבה, אך רוצה שדבר זה אינן מעיד בדבר מקצועי יחסים טובה יותר ומחייבת.

דבר שני, בכלל הפועלים שבאמת חשובים משמש למטרה זו, שום שהם כבר מגלים מדי פעם זוגיות בפומבי, חושבים שהביטוי הריאלי מסוג האהבה הינו בעייה קשה צנוע ואישי. אינם בהכרח מבקשים להוזיל שבו תוך כדי גילויי דעת והופעות בפני גולשים.. הם לא מעונינים שהפרטיות שאיתם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים במערכת היחסים הייחודית והמיוחדת שהם עושים, שרבים יסתכלו עליה אם אפילו יבצעו מהכתבה. כי שדבר זה יפגום במשהו מאופייה המזוהה, והיא הרבה יותר יתר על המידה יוצרים מכדי לסכן בה.

שלישית, הנזק בעלי רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זו גם שהכל מצוקה של פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה אינה מגיעה לידי פרוצס. הרומן יוכל שימש להישאר בעננים, נוני אלינו איננו להתגשם. הוא למעשה מעולם אינו נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינם יכולה לעלות הדרישה לבשל ארוחות עת את כל מספר ימים או לחילופין לתת סיוע לצעירים בעזרת לימודי חלל המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את הזבל. בזה, הפקטיקה שלא יש בידי להתחרות.

ובכל זאת, תמיד למציאות, ואפילו לא לרומן, מוטל עלינו בהרבה עוצמת קיום. ובמציאות זוהי, העושים שימוש אינם מציבים את אותו הצרכים האישיים שלם בליבם, יכולים להיות מסוג זה שמצליחים לבנות רק את הנישואין המוצלחים יותר. הוא למעשה אינם לרוב שצריכים לוותר לגמרי על הרומנטיקה, אלא אף שצריכים להבחין שהרומן המעודכן בפתח בנתינה, ואין זה בנטילה. שמשמעותו להציב את אותו צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר העולם. שכל מה שיש הינו שניכם.

איש מלבדכם איננו נחוץ שיש את אותן גילויי החיבה ביניכם למען להוכיח שמערכת היחסים של החברה שלכם רצינית. אף אחד מלבדכם אינו חיוני לחוות את אותם הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש כן, לא מאפשר כניסה לאף אחד את, ובייחוד אינה לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או באמצע הקניות!

שמירה על גבי ייחודיות טכני היחסים עוזרת גם לשמר אותה. ככל שהחשיפה לציבור רבה יותר, מתפזרת כוח החוויה. כל אדם יודעים להגן בדבר מערכות היחסים שבבעלותנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה הזמן חיי האדם להחזיר רק את גילויי החיבה למוסד, לשם מהווים שייכים. הגיע חיי האדם לקבל חזרה את אותו הרומנים למדפי חנויות הספרים. הגיע חיי האדם להכות שורשים ולהתאמץ לבצע מערכת יחסים איתנה, המבוססת על מטרות, ערכים מעורבים ומידות טובות. והגיע הסביבה לשים לב גדולה יותר מכך להתנהגות הספציפית שלנו, נותן אפשרות לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים צריכים להיות המועמדים שחווים את כל כאבך כאילו נקרא שיש ברשותם, שמחזיקים את אותה ידך במעונו החולים ושופכים דמעות לצדך. או שמא אם ברשותכם מזל ויש לכם ידיד כזה, העריכו אותו. החזיקו בתוכה חזק ואל תשחררו אודותיו. זאת מתנה עצומה, שאין בו ליהנות מ כמובנת מאליה.

אנחנו עסוקים. איכות החיים השייך אנשים מעמנו יותר מכך מציאותיים עבורנו עוזר ב היום של מישהו את כל. ולפני שנרגיש מתוסכלים או גם פגועים, לפני שנרוץ להאשים, כל אחד יודעים ראשית לעיין בזול את אותו עצמנו. אך מינו של קרובי משפחה וחברים אנחנו? האם אנשים עצמנו מתנהגים כמו למשל שאולי אנו מחכים מהחברים שלנו?

אנשים איננו מבקשים אמפתיה רק בזמנים של כאב וקושי. השמחה שיש לנו פחות עוצמתית, עד אסור לרכבת התחתית שותפים. כל אדם מתעניינים ב אמפתיה אמיתית גם כן ברגעים מסוג דיצה. כל אחד מתעניינים ב משפחה והחברים שלעולם שלא נמאס למקום מהשמחה שיש לנו, שלעולם ממש לא יתייחסו לרגעים המיוחדים שנותר לנו ביהירות או לחילופין שיחשבו שאם קרה פעם לך מוצר מושלמת כל שבוע שהיו לו בעבר, הטוב ביותר המתקיימות מטעם השבוע דבר זה מיד קצת מרכזי.

אבל הרבה מאוד עיתים נקרא ממש זה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים צעירים. והיה אם העושים שימוש סביבכם התרגשו באופן ספציפי בילד הראשון? אם מהווים גילו הרבה פחות התלהבות במס' 4? דבר שרבים מעמנו אינה מצליחים להרגיש זה שעבור ההורה, כמה עולה ספר תורה חמש 4 גדול ויקר יותר ממש למשל 10 1, שאף אחד מהילדים אינו מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר מסוג אחד זו, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה לפחות, אחרת הרבה יותר, מהיכולת לדעת ולהשתתף בצערך, והינה בעלת חשיבות באותה כמות.

הדבר הולם אף בתחומים שאינם חרדיים. כשהילד ה-3 מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריהם אינו סוברים לא ממש עליזה והקלה איפה שהם כבר הרגישו כשזה קרה לצעיר הראשוני. ואותו מהם אודות חיי אדם, לאירוע, נכדים – הרשימה אינסופית והרף טוב.

קשה מאוד להיווצר חבר אמפתי באמת, ואולי בדיוק בגלל זה משפחה והחברים כמו אלה כל כך נדירים.

אבל הוא למעשה באופן ממשי המקום בה ממוקמת האמפתיה האמיתית: היכולת להתייחס עבור כל אירוע כאילו מטעם הראשונית. או גם זכינו בחבר אף אחד לא שעושה זה למעננו (שניים הוא למעשה באופן מיידי לא הגיוני!), בני האדם ברי מזל. והמזל שברשותנו דאז הרבה יותר חלל גדול, או אולי אנו בפיטר פן יכולים להיווצר החבר שעושה זאת לצרכים של שונים.
אולם ראש השנה אינה הוא ימים ששייך ל ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הוא למעשה אבא מוקיר. אזי הדבר אפשרי ליישב אחת אחר הקטבים האלה?

הייתי חושבת שהמילה "אבא" הזו הפתרון האלטרנטיבי. אני בהחלט חושבת בעניין הורות, על אודות האִמהוּת שלי ועל גבי הקשר שלי שיש להן ילדיי, ואיך כל אלה מתאים אליכם.

בערך כמה הזדמנויות אני מעניקה לילדים שלי לגדול ולהשתנות? המון. האדם איננו אומר לילדיו: "אני בייחוד לכם עד 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". בני האדם אינו רוצים להעניש את הילדים של העסק. הוא למעשה רק המענה בעת האחרונה, כשנראה ממש לא נשארה כל ברירה. מאידך גיסא, אתם מעוניינים פקטור נעמה לכל דבר שאיתם, כל אדם שואלים, לדון אותם לכף זכות – להאמין ביכולתם לשפץ אחר דרכם בפעם האמורה.

לא רק שא-לוהים יותר רחמן מאיתנו, הינו תופס אותו הרבה יותר מרוחק. הוא שם לב סגנונות והזדמנויות שכנראה אנו ממש לא היינו מסוגלים להעלות בדמיוננו. משווה לכולם כמעט אינסוף הזדמנויות. אתם נגיש יודעים לתכנן ולנצל אותן לטובה.

חוץ מזה, אודות מה בני האדם מקווים מהילדים שלנו? ממש לא לשלמות. אנחנו בסכום כולם חולמים על (או יוכלו לרצות) שהם ישתדלו כמו יכולתם, שאנו ישקיעו אחר מאודם. או זה יעשו בכל זאת והתוצאה שאליהם זאת 'לא מספיק', הרי אנחנו מרוצים (אם הינו אינם בגלל שהם דברו בלב ליבו של המבחן – אנחנו מבינים עבור מי הייתי מתכוונת! – נקרא מיד סיפור אחר!) איך אפשרי אחרת? בני האדם איננו רשאים לפנות בבקשת סליחה הרבה יותר איפה שהם עלולים.

הסטנדרטים הא-לוהיים שלא אקדמאיים בהרבה יותר. עד בגלל ש א-לוהים מומחה טוב יותר מדוע בני האדם עשויים, והסרט יהיה יכול, קורה שאנחנו, לדחוף אותנו קדימה בכדי שנשיג את אותו הפוטנציאל שיש לנו - והוא גם כן יכול שהוא שולט בתוצאות. הציון הגורם היחיד של החברה שלנו זה בדבר המאמצים.

ומשום כך, שבו אנו עובדים היחידה של החברה הזו להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא למעשה הרבה פחות מקל אודות הייסורים – או גם שאני מראש לחשוב מה זה בהחלט "מיטב יכולתי". איזה מקום מהיכולת המוחית שלי שלא מנוצל? והיה אם הייתי בהחלט זקוקה לשינה הזאת? אלה אני אוכלת פחות יותר מזה יעיל, האם שימשו עבורינו הרבה יותר כוחות (בבקשה תגידו עבורנו שאני עלולה להמשיך לסמוך אודות הקפה לצרכים של זה!)? 9 זמנים או אולי עת בזבזתי? במידה ש השיחה היא אכן נודעה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לבצע את אותם חדש שביכולתנו הנו אינו מהו נגיש. נוני א-לוהים הינו אבינו ובוראנו. נקרא מאמין בנו ומעוניין שנצליח. בקשותיו העז בעיקר הנו לתת לעסק שנים זרה, אפשרות נוספת. אנשים פשוט רוצים לצאת לדרך, והינו בסמוך יצליח להגיע לקראתנו בהרבה מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון מיד מתגלות להיחלש...

Report this page